פסק-דין בתיק ה"פ 5342/06

לפניי תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה עותרת המבקשת - חברת גדעון פנחס ובניו בע"מ (להלן: "המבקשת" או "החברה") - לביטול פסק דינו של בית משפט זה בהמרצת פתיחה 3183/04, שניתן על ידי כב' השופט - כתארו אז - בעז אוקון ביום 13.11.05 ותוקן בהחלטה מיום 24.1.06 (להלן ביחד: "פסק הדין").

רקע עובדתי וטענות המבקשת

1.         המבקשת הינה חברה קבלנית והמשיבים 1- 37 (להלן: "המשיבים" או "הדיירים") התקשרו עימה בהסכמים לרכישת דירות שבנתה בשכונת "רכס חלילים" ביישוב "מבשרת ציון", במסגרת מכרז של משרד השיכון. המשיבים הגישו נגד המבקשת תביעה לסעד הצהרתי בעניינים שונים הנוגעים להסכמים שנחתמו, ובהם הצהרה על הפרה ועל ביטול הסכמים שלא כדין, אך בעיקר לעניין חישוב מחירי הדירות. התביעה נדונה לפני כב' השופט אוקון (ה"פ 3183/04).

2.         בישיבת קדם המשפט מיום 18.1.05 לפני השופט אוקון הסכימו באי כוח הצדדים להצעת בית המשפט כדלקמן:

"א. ימונה רואה חשבון אשר יבדוק את התשלומים ששולמו על ידי כל אחד מהמבקשים [הדיירים - א.פ.] למשיבה [המבקשת -א.פ.]. רואה החשבון יבחן את התשלומים אל מול המסלולים הבאים:

1.      תשלומי הקרן המחויבים על פי ההסכם.

2.      תשלומי הקרן והריבית ההסכמיים.

3.      תשלומי הקרן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מכל מועד בו היתה צריכה להשתלם הקרן.

4.      תשלומי קרן וריבית שהיו צריכים להשתלם, בהנחה שחובת התשלום עוכבה, כל עוד לא ניתנו ערבויות לפי חוק המכר, והכל בהתאם לתוספת. לצורך זה, יקבל המומחה מהצדדים את לוחות הזמנים בהם סופקו הערבויות, וכן את לוחות הזמנים של הבניה כנדרש על פי התקנות. היה ובין הצדדים התגלע סכסוך בנוגע למועדים אלה, יעשה המומחה את החשבון על פי כל אחת מן הגרסאות.

ב. על יסוד חומר זה, ועל יסוד חומר זה בלבד, יוכלו הצדדים לטעון את טענותיהם. הצדדים יוכלו ברשות בית המשפט להוסיף ראיות בכתב אך לא להשמיע עדים.

ג. בית המשפט על יסוד טיעוני הצדדים יקבע את סכום התמורה הנותרת שהמבקשים חייבים למשיבה, אם הם חייבים, או סכומים ש[ה]מבקשים זכאים להם, וקביעתו תחשב מוסכמת על בעלי הדין, ותהפוך להיות חלק מההסכם ביניהם, והכל מכוח סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 79א. בית המשפט יהיה רשאי להביא בחשבון גם את נושא מועדי המסירה לצורך החלטתו, ולשקלל בהתאם לכך את התמורות.

ד. אין בהסדר זה כדי להכריע בטענות של הצדדים בנוגע לאי התאמה של הדירות או לליקויי בניה בדירות".

3.         בהתאם להסכמה זו, הציע ב"כ הדיירים (להלן: "עו"ד פרומקין") את המשיב 38 - רו"ח אייל הנדלר כמומחה (להלן: "רו"ח הנדלר" או "המומחה"), ובאי-כוח המבקשת באות עת לא התנגדו למינויו.

בית המשפט מינה את רו"ח הנדלר והורה לו להודיע "כי הוא איננו עומד בקשר, עסקי או אחר, עם מי מהמבקשים או עם המשיבה" (ההדגשה אינה במקור - א.פ.). עוד הורה בית המשפט לרו"ח הנדלר שלא להיפגש בנפרד עם מי מהצדדים, ולא לקבל מסמך אם העתקו לא נמסר תחילה לצד שכנגד.

רו"ח הנדלר דיווח לבית המשפט, כי למיטב ידיעתו הוא אינו עומד בקשר עסקי עם מי מהצדדים.

4.         רו"ח הנדלר הגיש את חוות דעתו, ולצדדים ניתנה רשות ביום 5.5.05 להגיש שאלות הבהרה למומחה. כן הוסכם כי החברה תוכל להגיש חוות דעת משלה. אחר כל זאת הגיש המומחה את חוות דעתו הסופית, הכוללת גם את התחשיבים על פי גרסת המבקשת.

על יסוד חוות הדעת נתן בית המשפט את פסק דינו, ביום 13.11.05, ובו קבע את יתרות הזכות והחובה של כלל הדיירים. בהמשך, תוקן פסק הדין, על פי החלטה מיום 24.1.06.

            כאן המקום לציין, בגדר הקדמת המאוחר, כי חוות דעתו של רו"ח הנדלר לא היתה לרוחה של המבקשת, בלשון המעטה. בפי המבקשת טענות ומענות רבים כלפי דרך התנהלותו, עבודתו וחישוביו של רו"ח הנדלר בחוות הדעת, אשר לשיטתה היו בניגוד להסכמות שנקבעו על ידי בית המשפט בהחלטה המורה על מינויו, והניבו תוצאה המקפחת אותה ומיטיבה עם המשיבים יתר על המידה. בהתאם, גם פסק דינו של בית המשפט, ובעיקר לאחר תיקונו, היו למורת רוחה של המבקשת, מאחר שהושתת על תחשיביו של רו"ח הנדלר.

5.         לטענת המבקשת, לאחר מתן פסק הדין התברר לה כי למרות דיווחו לבית המשפט, היה רו"ח הנדלר בקשר עם עו"ד פרומקין שנים ספורות קודם למינויו כמומחה, וכן בעת מינויו ובמהלך עבודתו על חוות הדעת. זאת כיצד? הסתבר למבקשת, כי רו"ח הנדלר פעל כמנהלה של חברת פרטית שהיתה והינה בסכסוך עסקי-משפטי עם לקוח אחר של עו"ד פרומקין, וכי רו"ח הנדלר הוא שניהל את ענייני החברה בנוגע לסכסוך האמור והכל מול עו"ד פרומקין והיה עמו בקשר רצוף בכל התקופה הרלבנטית (להלן: "עניין שנהבים").